יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

מה חשבתי לעצמי

מה שחשבתי לעצמי, הוא שאחרי שש שנים מכונסות בבית עם הילדים, החוץ יחכה לי. שבדיוק היכן  שהפסקתי, אקפוץ שוב על הרכבת בקלילות מופתית שכזו ואשתלב, ואתקבל בזרועות פתוחות. אני רואה את כל האמהות שעוצרות כדי לקחת נשימה עם הילדים, ואת המחיר שהן משלמות. כתבתי על זה בתיזה שלי, אבל זו היתה תיאוריה. עכשיו זו מציאות.

לא קל. לא קל לחזור. הרי אם הייתי ממשיכה את הקריירה שלי בקו ישר, היום הייתי במקום אחר לגמרי. עם קליניקה מלאה כמו שהיתה לי לפני שהתחלתי להשריץ לכל הכיוונים והמון תהודה מבחוץ. יש לי ידיד שהיינו יחד עיתונאים בעיתון חיפאי בתחילת הדרך, היום הוא כתב בערוץ 2. אמנם לא עשה משפחה, אבל עף קדימה ובטיל.

על לעשות כלים אף אחד לא נותן לייק. לפעמים כשאני רוכנת על הכיור, או תולה כביסה, אני מסתכלת מסביב ובא לי שמישהו יצעק מאחור "איפה מחיאות הכפיים????". אז אני לא על האמפי בקיסריה, ובכל זאת, לא רוצה שהטייטל שלי יסתיים באמהות טובה. יש לי עוד הגשמות בחיים.

האמת היא שזה לא קשור רק לעצירה, אלא גם לשינויים שהלב מכתיב. בשנים האחרונות יכולתי להמשיך לערוך ספרים, להנחות סדנאות כתיבה, לחזור לעיתונות. אלה מקומות שאני חזקה בהם, שם אין לי שום מאמץ. מי שמכיר אותי יודע שאני לא אדם של בערך. אף פעם לא זרמתי עם מה שקורה, תמיד יצרתי את המציאות של עצמי. ולא תמיד ללכת עם הלב, זה פשוט. הדרישה האינסופית להיות בטורבו ובעשייה וביוזמה. העצמאיים שבנינו חווים את זה יומיום, זהו ריקוד שמתחולל מחוץ לאזורי הנוחות. ברור לי גם שאני לא לבד, רוב האנשים שהולכים אחרי הלב, מקיאים דם בשביל להגיע להישגים ולרווחה עם עצמם.

הבלוג שלי הוא פיסה של הגשמה. כבר כמה שנים שאני חולקת דרכו סיפורים, דעות ומידע, בנושאים שונים ומגוונים. חלקכם קוראים את הפוסטים שלי, גם מהטיול, ויודעים שאני אדם חולם. עכשיו אני בפתחה של עוד הגשמה קטנה גדולה שכזו. אז אם אתם מכירים אוליגרך רוסי שירצה להזמין הרצאה וספרים, עשו בנינו קשר, אם לא, אולי נתקדם מטיפה ועוד טיפה שתהיינה לים, שגם אתם תיהנו לרחוץ בו.

שלב הגמר.
 75% מהספר שלי כבר בחוץ.
המירוץ מסתיים בעוד 5 ימים וזה הכל או כלום.
תמיכה משמעה קנייה של הספר שלי או אחת התשורות האחרות שאני מציעה, מראש.
רק אם אני מצליחה לגייס את הסכום כולו אני מקבלת את הכסף ויכולה לממש ולהוציא לאור.
אשמח לראותכם ברשימת התומכים.
תודה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה