יום ראשון, 4 במאי 2014

ראיון עם פיסיותראפיסטית של רצפת אגן

אחרי הפוסט הקודם - הי את, ורצפת האגן שלך, קבלתי המון תגובות, שאלות וטלפונים מנשים שספרו לי מה עניינים אתן שם למטה, מיהרתי להבהיר שאני לא מטפלת בענייני רצפת אגן, וראיתי את החשיבות של הנושא בגלל שבשיחות שלי עם חברות, דובר על מה שאנחנו חשות, ולא תמיד יודעות בדיוק. הפעם אני מארחת בבלוג את רונית הלפרין, פיסיותראפיסטית המתמחה בשיקום רצפת אגן, והיא כן יודעת.


איך הגעת למקצוע ?

"אני פיסיותראפיסטית 23 שנה. עסקתי בכל מיני תחומים, אחרי הלידה הראשונה שלי הגעתי לתחום בריאות האישה. הבנתי שיותר חשוב להכין נשים, לא רק לאיזו עגלה לקנות, אלא להבין מה קורה לגוף ולמה, ואיך להתמודד עם השינוי. כל כך הרבה נשים סובלות, וכפיסיותראפיסטית שאוהבת להדריך, למנוע, להחזיר את האחריות למטופלים, ראיתי שיש לכך השפעה גדולה, בקצת הכוונה אפשר לעשות שינוי גדול".

מהן הבעיות הנפוצות?

"הסטטיסטיקה מתפרסת על סוגי הבעיות לפי גיל, פוריות וכו'. הבעיות הנפוצות הן – דליפת שתן במאמץ, דחיפות ותכיפות במתן שתן, צניחת איברי האגן (רקטום, שלפוחית או רחם), כאבים בקיום יחסי מין בגלל טראומות, תפס של העצב. יש נשים שאומרות 'אני לא רוצה שישימו לי חיתול כשאזדקן בגלל דליפות', אבל זה לא קורה בזקנה בהכרח, התהליך מתחיל מגיל צעיר וכשאין תחזוקה של הגוף יש התרופפות בשל הזדקנות, הורמונים וכו'".

מהם הסימנים המקדימים?

"אין סימנים מקדימים, אבל יש גורמי סיכון – גנטיקה, מבנה גוף, פעילות גופנית, סוג עבודה, נשים שסובלות שנים מעצירות, לידות טראומטיות, תכופות ואף רגילות. למשל נשים שילדו בתנוחות לא מותאמות לגוף, או עד שויסתו את האפידורל לזמן הנכון בלידה נוצרו טראומות ברצפת אגן, או עצירויות שיש להן בסיס סוציואקונימי – חוסר זמן או רוגע לשבת בשירותים".

אפשר לעשות את התרגול לבד או בהוראות רופא?

"האמת היא שאם אין מודעות קשה להכיר את המקום הזה באופן עצמאי, צריך להפנות לשם תשומת לב, זו למידה תוך תחושה, אימון מחדש של הגוף. רופאים אומרים ללחוץ, לכווץ ולשחרר, אבל הם לא יודעים אם האישה עושה זאת נכון. זו הנחייה תלויה באוויר".

מה את מלמדת?

"הלימוד מתחלק לשני תחומים. הראשון הוא הסבר לגבי רצפת אגן. אזור מאוד פונקציונאלי בגוף, לא רואים אותו והתקשורת איתו לא טובה, אין ממנו פידבק. אז קודם להביא את תשומת הלב אליו. איך נראים השרירים, מה התפקיד שלהם, להקים תקשורת בין המטופלת לרצפת האגן שלה. כשיש הבנה, רמת החרדה יורדת. נשים רבות חרדות בגלל ירידה באיכות חיים – דליפות השתן (נשים שלא יוצאות מהבית בגלל זה, יש לכך השפעה חברתית גדולה), במקרה של אישה בתקופה פורייה – פחד מאי יכולת לשאת היריון נוסף. יש נשים שמרגישות שמשהו הושחת בגוף, שהגוף בוגד בהן. חלק מההסבר הוא הדרכה לאורח חיים – איך למנוע עצירויות, איך לשבת בשירותים, מה לאכול, איך להרים נכון תינוק או סלים, איך לעבוד. ממש הדרכה לפעילות היומיומית. לעצור, להקל או למנוע.

החלק השני של הלימוד הוא תרגול. אני מלמדת תרגילים של רצפת אגן שמתאימים לכל אישה לפי הבעיה הספציפית, בתנוחה מסוימת, אני מלמדת לכווץ או להרפות, בשני המקרים מדובר בדרך הנכונה להשתמש בשרירים הללו. לעתים נעזרת בביופידבק, שהוא כלי טיפולי שעוזר למטופלת לזהות את השריר – אלקטרודה וגינאלית שמראה את פעילות השריר על צג מחשב".

מהם אחוזי ההצלחה של נשים שאת עובדת איתן על רצפת אגן?

"קשה לכמת אבל האחוזים גבוהים. אם הטיפול מתאים למטופלת ויש שיתוף פעולה מצידה, אם המטופלת לוקחת אחריות ומתרגלת באופן נכון ובמינון טוב, אחוזי ההצלחה הם גבוהים מאוד. לעומת זאת יש הרבה נשים שזה מאוד מציק להן אבל הן לא מתרגלות, לא משנות הרגלים, רוצות שיעשו להן הוקוס פוקוס ושזה יעלם. במקרים אחרים יש המון שיתוף פעולה, אבל לצניחה יש חיים משלה ועדין יש התדרדרות והחמרה במצב".


יש נשים שהתרגול לא עוזר להן בכלל?

"לעתים אין ברירה ואז אפשר לעבור ניתוח להרמת האיברים שצנחו, אבל בכל מקרה כדאי לתרגל, כי הפיסיותראפיה היא טיפול לא פולשני ויש לו חשיבות גם במקרה של ניתוח. כדי שהבעיה לא תחזור צריך לשמור על השרירים כל הזמן. יש רופאים שמפנים מיד לניתוח, כשהצניחה בדרגה מאוד גבוהה זה נכון, אבל גם אז, אין שום הדרכה מצד רופאים, האישה חוזרת לתפקד כרגיל ושוב נגרם נזק, בפעם הבאה המצב יותר גרוע כי הרקמות שם חלשות".

יש קשר בין רצפת אגן לנפש לדעתך?

"הבעיות ברצפת אגן הן רבות ואי אפשר להגדיר אותן כחטיבה אחת. טראומות, כאבים בקיום יחסי מין, לחץ ומתח, משפיעים על רצפת האגן ועל הנפש, לא יודעת מה קודם למה, אבל יש קשר".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה