פעם שניה, שהם מתעלמים מקיומם ומדברים רק איתי.
"עוד כואב לו השבר?" הוא שואל, ואני מעבירה במבט את השאלה אל שוקולד,
כשבלב אני חושבת, הוא מולך, תשאל אותו!
ונזכרת בדוקטור רפפורט, רופא הילדים שלי,
בעל שיער השיבה עם השביל בצד הכי מסודר שראיתי,
שהייתי מטפסת אליו עם אמא שלי ברגל, לרחוב קלאוזנר ברמת גן.
הוא היה רושם את שמי בעט על כרטיסיה, ואז שואל
"מיה, מה את רוצה לספר לי?"
וכשאמא שלי היתה מתחילה להסביר, הוא היה מחייך אליה "את מיה?"
הוא לא אמר את זה בטון מעליב כלפיה, רק מציב את המשתתפים בסצנה כל אחד בתפקידו
ומפנה לי מקום.
ואני זוכרת את ההזדקפות הזו, ואת המילים שיצאו, אולי חלש, אבל בשטף,
כי הרי ידעתי מה יש לי, ועם ביטוי אף פעם לא היתה לי בעיה.
נפלתי במקרה על רופא כזה.
את הרופאים של הילדים שלי אני בוחרת.
לא מתביישת לשאול מזכירות לפני שאני קובעת, אם הרופא נחמד, מדבר בגובה עיניים.
הפעם זה היה מצב פתאומי.
אגב, אני לא חושבת שהאורטופד שדיבר איתי במקום עם שוקולד בן ה8(!!!) שעומד לידי, עשה את זה בכוונה או כדי לפגוע.
אבל חולה לא חולה, תמיד הייתי יוצאת מדוקטור רפפורט בראש מורם.
עובדה שאני זוכרת.
*
אבל חולה לא חולה, תמיד הייתי יוצאת מדוקטור רפפורט בראש מורם.
עובדה שאני זוכרת.
*
יושבת לי בסלון וקופאת מקור,
אני כמעט בטוחה שבעבר הלא רחוק (נגיד שלוש דקות)
היתה מונחת פה שמיכה נעימה שיועדה להתכרבלות
אני מגששת בעיניים חצי עצומות
אצבעות של ידיים ורגליים נשלחות לכל עבר, מנסות לתפוס קצה ולהתעטף
אך אין.
ואז אני מרימה את הראש ורואה שכל כירבוליות הבית
הולאמו לטובת מחנה (במלעיל כמובן).
*
כל העונה אני מריחה את זה מגיע.
מתעלמת וקונה
מדחיקה וממשיכה
אבל בשבועות האחרונים כבר אי אפשר היה להתעלם
הצבע הדהוי, החלקים העייפים
הרמזים הגיעו לקדמת העלילה
ופחד הפרידה המאיים שיתק אותי.
בעיניים בורקות ובלסתות קפוצות
נפרדנו מהחיים שאתם מעניקים לגרנולה, לבורגול, לסלט החסה.
היו שלום יקרים.
נתראה בספטמבר.
*
הכי אני אוהבת, לצוד שמש בחורף.
להעריך אותה, לרדוף אחריה,
בגעגוע (שנמחק בערך ממאי).
אז בסופ"שים כאלה
אנחנו יושבים בתוך ירוק ירוק
ונכנסים לתוך ספרים.
האיש, שכאשר לא מדובר בספרי בודהיזם, קורא בקצב של צב בפנסיה,
דווקא השתלט השבת הזו על שלושה.
זה מה שכיף בספר סיפורים קצרים,
בלי מחויבות לעלילה מסועפת שדורשת עקביות וזיכרון.
כמו שמש בחורף, כל פעם מנה קטנה, טעימה מעולם אחר
בפיקניק הבא שלכם – קחו את הספר שלי "מסיבת יורה",
אני כמעט בטוחה שבעבר הלא רחוק (נגיד שלוש דקות)
היתה מונחת פה שמיכה נעימה שיועדה להתכרבלות
אני מגששת בעיניים חצי עצומות
אצבעות של ידיים ורגליים נשלחות לכל עבר, מנסות לתפוס קצה ולהתעטף
אך אין.
ואז אני מרימה את הראש ורואה שכל כירבוליות הבית
הולאמו לטובת מחנה (במלעיל כמובן).
*
כל העונה אני מריחה את זה מגיע.
מדחיקה וממשיכה
אבל בשבועות האחרונים כבר אי אפשר היה להתעלם
הצבע הדהוי, החלקים העייפים
הרמזים הגיעו לקדמת העלילה
ופחד הפרידה המאיים שיתק אותי.
בעיניים בורקות ובלסתות קפוצות
נפרדנו מהחיים שאתם מעניקים לגרנולה, לבורגול, לסלט החסה.
היו שלום יקרים.
נתראה בספטמבר.
*
הכי אני אוהבת, לצוד שמש בחורף.
להעריך אותה, לרדוף אחריה,
בגעגוע (שנמחק בערך ממאי).
אז בסופ"שים כאלה
אנחנו יושבים בתוך ירוק ירוק
ונכנסים לתוך ספרים.
האיש, שכאשר לא מדובר בספרי בודהיזם, קורא בקצב של צב בפנסיה,
דווקא השתלט השבת הזו על שלושה.
זה מה שכיף בספר סיפורים קצרים,
בלי מחויבות לעלילה מסועפת שדורשת עקביות וזיכרון.
כמו שמש בחורף, כל פעם מנה קטנה, טעימה מעולם אחר
בפיקניק הבא שלכם – קחו את הספר שלי "מסיבת יורה",
כשתסיימו לקרוא - תקראו בקפה.
להזמנות mayahod@gmail.com או 0547-480632
איזה סיפור גדול ומעורר השראה! הייתי נשוי במשך שבע שנים בלי ילד, ולכן הבעל שלי התחיל להתנהג בצורה מוזרה, מגיע הביתה לאחרונה ולא לבלות איתי עוד ויאמר שהוא רוצה גירושין. אז נעשיתי מאוד ואיבדתי בחיים כי הרופא אמר לי שאין שום דרך להיכנס להריון זה באמת עושה את החיים אומללים בשבילי. עד שחזרתי לחבר שסיפר לי על ד"ר אלבה מהאינטרנט, איך הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שעברתי אז פניתי אליו ב: (Dralaba3000@gmail.com) והסביר לו, הוא סיפר לי הכל צריך להיות מסופק לפני שהוא יכול להטיל את הקסם על המפגש כדי להחזיר את בעלי אשר עשיתי, והוא שלח תפילה חזקה הייתי צריך לומר באמצע הלילה כפי שהוא הטיל את הלחש של אהבה. זה היה נס 24 שעות לאחר מכן בעלה היחיד שלי חזר אלי והתנצל על כל מה שעשה ואמר לי שהוא מוכן לגמרי לתמוך בי בכל מה שרציתי, להתקשר במהירות את ד"ר אלבה ולספר לו מה קורה על זה רגע והוא גם מוכן ושלח לי תרופה צמחים אשר אמר היה לרפא כל מחלה לא רצויה או זיהום שמנע ממני להרות ואז הורה לי איך להשתמש בו לפני שפגשתי את בעלי. כאן לאחר השימוש צמח יליד זה שורש, כמה שבועות לאחר מכן התחלתי להרגיש סימנים של הריון בכל מקום, הייתי באמת בהריון ואני פשוט ילדה ילד בתינוק בחודש 1. אני נשבע בכל העולם יגלה על ד"ר אלבה לשמר את היחסים שלי, אשר גם נותן לי ילדים אני יכול לקרוא בגאווה שלי היום. עבור כל אישה שחושבת שזה בלתי אפשרי, הנה הזדמנות לחייך ולהביא אושר למשפחתך חביב ליצור קשר עם ד"ר אלבה בדוא"ל ב: (Dralaba3000@gmail.com). או whatsapp / viber לו דרך +1 (425) 477-2744, אכן, אלוהים נשלח להביא לאיבוד אוהבי ולהביא לך אושר ..
השבמחק