יום ראשון, 29 בינואר 2017

חורף - פרגמנטים

פעם שניה החודש אצל רופא מקצועי עם הילדים.
פעם שניה, שהם מתעלמים מקיומם ומדברים רק איתי.
"עוד כואב לו השבר?" הוא שואל, ואני מעבירה במבט את השאלה אל שוקולד,
כשבלב אני חושבת, הוא מולך, תשאל אותו!

ונזכרת בדוקטור רפפורט, רופא הילדים שלי,
בעל שיער השיבה עם השביל בצד הכי מסודר שראיתי,
שהייתי מטפסת אליו עם אמא שלי ברגל, לרחוב קלאוזנר ברמת גן.
הוא היה רושם את שמי בעט על כרטיסיה, ואז שואל
"מיה, מה את רוצה לספר לי?"
וכשאמא שלי היתה מתחילה להסביר, הוא היה מחייך אליה "את מיה?"

הוא לא אמר את זה בטון מעליב כלפיה, רק מציב את המשתתפים בסצנה כל אחד בתפקידו
ומפנה לי מקום.
ואני זוכרת את ההזדקפות הזו, ואת המילים שיצאו, אולי חלש, אבל בשטף,
כי הרי ידעתי מה יש לי, ועם ביטוי אף פעם לא היתה לי בעיה.

נפלתי במקרה על רופא כזה.
את הרופאים של הילדים שלי אני בוחרת.
לא מתביישת לשאול מזכירות לפני שאני קובעת, אם הרופא נחמד, מדבר בגובה עיניים.
הפעם זה היה מצב פתאומי.

אגב, אני לא חושבת שהאורטופד שדיבר איתי במקום עם שוקולד בן ה8(!!!) שעומד לידי, עשה את זה בכוונה או כדי לפגוע.

אבל חולה לא חולה, תמיד הייתי יוצאת מדוקטור רפפורט בראש מורם.
עובדה שאני זוכרת.

*
יושבת לי בסלון וקופאת מקור,
אני כמעט בטוחה שבעבר הלא רחוק (נגיד שלוש דקות)
היתה מונחת פה שמיכה נעימה שיועדה להתכרבלות
אני מגששת בעיניים חצי עצומות
אצבעות של ידיים ורגליים נשלחות לכל עבר, מנסות לתפוס קצה ולהתעטף
אך אין.
ואז אני מרימה את הראש ורואה שכל כירבוליות הבית
הולאמו לטובת מחנה (במלעיל כמובן).

*

כל העונה אני מריחה את זה מגיע.

מתעלמת וקונה
מדחיקה וממשיכה
אבל בשבועות האחרונים כבר אי אפשר היה להתעלם
הצבע הדהוי, החלקים העייפים
הרמזים הגיעו לקדמת העלילה
ופחד הפרידה המאיים שיתק אותי.
בעיניים בורקות ובלסתות קפוצות
נפרדנו מהחיים שאתם מעניקים לגרנולה, לבורגול, לסלט החסה.
היו שלום יקרים.

נתראה בספטמבר.

*

הכי אני אוהבת, לצוד שמש בחורף.
להעריך אותה, לרדוף אחריה,
בגעגוע (שנמחק בערך ממאי).
אז בסופ"שים כאלה
אנחנו יושבים בתוך ירוק ירוק
ונכנסים לתוך ספרים.
האיש, שכאשר לא מדובר בספרי בודהיזם, קורא בקצב של צב בפנסיה,
דווקא השתלט השבת הזו על שלושה.
זה מה שכיף בספר סיפורים קצרים,
בלי מחויבות לעלילה מסועפת שדורשת עקביות וזיכרון.
כמו שמש בחורף, כל פעם מנה קטנה, טעימה מעולם אחר
בפיקניק הבא שלכם – קחו את הספר שלי "מסיבת יורה",
כשתסיימו לקרוא - תקראו בקפה.


להזמנות mayahod@gmail.com או 0547-480632

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה