יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

הראש כבר בחוץ

5.
אתם יודעים איך זה הובלה. שנים לפני אוספים ארגזים, חודשים של אריזה, שבועות של סידורים. הכלב משתין על ארגז הואזות שהבריחה סבתא סוניה, בתחתונים, מרומניה, לפני הפוגרום, אחרי המלחמה. הילד החליט שדווקא היום הוא רוצה לשחק עם הפאזל שבלמטה של הארגז שבתחתית המגדל שבניתם בסלון. הוא גם שואף להגיע לשם בעצמו, מתרסק ושובר רגל. גם סרגיי שובר רגל. היום הוא היה אמור להוביל לכם את הבית, אבל הוא מגובס עד הפופיק ולא עונה לטלפונים. אתם מאלתרים מוביל אחר שמגיע חצי שיכור ותשעים ותשע אחוז מחוק, והוא, הוא זה שיהיה אחראי על הזיכרון האחרון מסבתא סוניה, ששומעים גם מהקבר, שהיא כל הזמן מרגישה שלא מכבדים את זכרה.
אתם יודעים איך זה הובלה.
זו היתה ההובלה הכי שמחה שהיתה לי בחיים.



4.
כיתתי את גרוני לשרון ללמוד פיתוח קול, חשבתי נמתח קצת את הלחיים, נלמד לצרוח כמו שצריך, וגמרנו. תשכחו מזה. שני שליש שיעור זה רק חימום, כי קודם צריך לפרוץ את כל החללים, והנקבים והתעלות, ורק אז לשיר. היא שואלת אם אני מרגישה את האוויר בגב התחתון, בעמוד השדרה, בלחיים, במצח, בכתפיים, במעיים. אני, מרוב שריקות, זמזומים ופעיות, די מסוחררת. אבל מה? היא היחידה בחיי שאומרת לי שלפהק, זה אומר שהאוויר עובר ושהגוף עובד, ואני – טובה בלפהק.
לשירה אני מגיעה בהיפר וינטלציה.

אבל תכלס, בגיל 40 פלוס, אני לומדת לנשום מחדש. זה לא לשיר. זה להתייצב, לעמוד מול, לרוקן פחד, למלא חלל, להיות בהקשבה פנימה. שרון יודעת לדבר אלי בתדר הנכון, ולהוציא ממני קול עמוק, צלול, מגוון. רק בשביל המפגש עם האיכות הזו - היה שווה.
תוכלו לצפות בשרירי הסרעפת המאומנים שלי מהולים בהתרגשות היסטרית, בהשקה.

3.
את גל הכרתי בערב ניגונים של חברים, בדיוק סיימתי להתייאש מלחפש מוסיקאי למופע, ובין שיר לבירה, התחלנו לדבר. סיפרתי לו שתכף הספר יוצא ואיתו מופע שכתבתי, ושאשמח לליווי מוסיקלי וקולי. הוא טען להגנתו שהוא מנגן בלהקה, רופא, אב לשתיים... מביס לביס הבנתי שזה לא יכול לקרות. מה שאישש את החשד הוא המרחק, לך תבין למה בן אדם חי ברחובות. אבל כמה ימים אחרי זה שלחתי לו את השירים שלי, והוא היה בעניין. מאז הוא פירק את הלהקה, התפטר מהעבודה, עזב את הבית וגידל עץ ראסטות על הראש. 

סתם... אבל מאז אנחנו מתאמנים, וזו תמונה מהקלטה בחדר חזרות.

2.
שיחדתי כמה מקודקודי אמנות באזור להתכנס לחזרה גנרלית באווירה ביתית. האבסתי אותם בקפה, יין עוגיות ודמעות, ותשמעו, לי היה כיף שאין לתאר. אבל הם, התחננו שארד מהשטיח.
בסוף זרקתי אותם החוצה עם מטאטא.
העיקר את היין הם חיסלו. 

video

1.
לאירוע ההשקה בפרדס חנה כאן
לאירוע ההשקה בתל אביב כאן
לקנית כרטיסים מוזלים באוזן בר כאן
אני סוגרת את המקומות לאירוע פרטי, אורחים שאינם תומכי הדסטארט נכנסים ב30 ש"ח לראש.
נפגש!

תגובה 1: