יום שני, 15 בספטמבר 2014

בית על גלגלים

יצאנו לדרך. בקרוואן יש את כל מה שצריך בשביל לחיות, רק בשטח מינימאלי. עם הקרוואן קבלנו את כל תכולתו, זה אומר כלי מטבח, כלי עבודה ועוד. כשחונים - פורקים, שזה אומר מותחים את הגג, מורידים רגליים אחוריות, מוציאים את התכולה: כיסאות פיקניק, שולחן, משחקים לילדים. ומתחילים להתארגן, שזה בדרך כלל - להכין אוכל. 


הקרוואן הוא רכב בפני עצמו, שדורש טסט אחת לשנה, בדיקות בטיחות ויש לו את אנשי המקצוע המתמחים בו, כולל מוסכים שלמים לתיקון קרוואנים. הוא נקשר לרכב ונוסע אחריו. זה לא נכון לקרוואנים שמחוברים לאוטו כיחידה אחת. הם בגודל של אוטובוס ונקראים "motor home". אנחנו העדפנו את הנפרדות כי זה פחות מסורבל וקל יותר לטייל כך, מחנים את הקרוואן ונוסעים רק עם האוטו. 


בפנים צריך לארגן נכון כדי שאפשר יהיה לזוז. כל מקום מנוצל לצורך אחסון. מתחת למיטות יש קופסאות ועל כל פיסת קיר נטושה מונחים ווים. המגרות נסגרות בטריקה כדי ששום דבר לא יעוף כשהקרוואן נגרר, גם המקרר ננעל. רק אלוהים יודע (ואולי גם אמא שלי) כמה אני לא סובלת לסדר ארונות, אבל פה הבגדים מקופלים כמו חיילים, אחרת הכל יהפוך תוך שעה לסלט. יש לכל אחד מדף ומיטה, אבל שאר החלל משותף. חלל זו מילה גדולה מידי להתרחשות פה - מדובר בספה סביב שולחן ורצועה ברוחב פסיעה בקו המטבח. במקרה הספציפי שלנו, בגלל שעד עכשיו ישנו עם הילדים במיטה, חל שדרוג – הם ישנים במיטות נפרדות מאתנו, לפחות ככה הלילה מתחיל. בבוקר אנחנו ארבעה על מיטת מטר וחצי, חמים ונעים. 


הקארואן מבפנים

באוסטרליה נופש בקרוואנים זו צורת טיול פופלארית בקרב גילאים שונים - משפחות שנוסעות לסופי שבוע, פנסיונרים משוטטים, רווקים/ות נצחיים/ות. יש רמות שונות של פארקים לקרוואנים, כאלה עם חשמל, מים, כביסה, מטבח וכו', עולים יותר. המקומיים לוקחים איתם הכל, ממש מקימים בתים ארעיים, כולל גגונים או אוהלים מדוגמים. 


יש קרוואנים ישנים שנראים כמו עגלות ויש אקסלוסיביים ומפקנים עם פירוטכניקות חדשניות (כמו שליפת גג בלחיצת כפתור). יש כאלה עם שירותים ומקלחת ניידים, כשבכל מקום ברחבי היבשת פזורות נקודות לריקון שירותים ומילוי מים. יש קרוואנים עם קולטים סולאריים שמספקים חשמל לעצמם. הרמה היא עניין של כסף, אבל המשמעות היא שככל שהקרוואן יותר מסודר, הוא פחות תלוי באתרים ואפשר להסתדר בו בתנאים מעולים, בשטח. 


יש פארקים בטבע, ואחרים בתוך העיר ממש. קיימים פארקים שאתרי הקרוואנים בהם מסודרים בשורות כמו דירות בבתים, וכאלה מרווחים פזורים ברחבי היער או החוף. יש פארקים של קרוואנים בלבד, אחרים הם אתרי נופש עם כל מיני אפשרויות שינה – צימרים, קרוואנים או קמפינג. מה שמעניין הוא שהמון אוסטרלים עושים את זה. יוצאים לטייל כשהבית איתם, בתנאים לא רעים, מבשלים על גז, עם מים זמינים, על מיטה נוחה. הם יושבים בחוץ וקוראים עיתון, עושים ברביקיו, מדברים בטלפון. 


הקרוואן בחוץ
עוד לא פענחנו לגמרי את העניין הזה, כי מצד אחד זו חופשה שאתה לוקח אתך את הבית והכל זמין, מצד שני, זה "נופש" עם המון ענייני תפעול ומרשים שאנשים, בעיקר מבוגרים, בוחרים בה באופן מאוד תכוף פה. יש כאלה שהפכו את הקרוואן לבית קבע. אפשר לזהות אותם לפי הפרונט של הבית שמלא עציצים או פעמוני רוח יפים. אם אצלנו אתרי קרוואנים זו מילה גסה שקשורה לפינויים כואבים, כאן זו שגרה שאנשים חיים לפיה מבחירה. 


עכשיו אנחנו לומדים את הארגון והפריקה, את הניצול המקסימלי של המקום, את הפונקציונאליות של כל פינה. למרות שקבלנו את כל הציוד מהמשפחה ממנה ירשנו את הקרוואן, קנינו לנו מצעים, כדי להרגיש שזה שלנו, ובהמשך נשפצר עוד כמה אלמנטים שיחזקו את תחושת השייכות. אנחנו עוד לא קוראים לו בית, אבל הזמן עושה את שלו. פעם מישהי אמרה לי שבשביל לאהוב צריך קודם להכיר ולצבור חוויות יחד, אני חושבת שזה מה שאנחנו עושים עכשיו.

2 comments:

  1. מקסים לקרוא.
    זה היה חלום שלי שלא התממש רגע לפני שהגדולים שלי נכנסו לגיל עשרה... וזה היה מזמן.
    כעת אולי אקח את עצמי לטיול כזה... הבא לזה שאחרי הצבא= אחרי שהילדים עוזבים את הבית?

    המון הצלחה ושמחה,
    תמר

    השבמחק
  2. איזה כיף לכם !
    טיול קראוונים עם המשפחה זה בהחלט אחד מהחלומות שלי (יחד עם יפן, אינדונזיה ועוד כמה חלומות...).
    עוד יגיע. בינתיים אני רושם טיפים :-)

    השבמחק